האמן השוויצרי

מקס בורי ~ דיוקן / צייר ז'אנר

Pin
Send
Share
Send
Send





מקס אלפרד בורי (1868-1915) היה צייר שוויצרי. עוד בבית הספר הוא קיבל שיעורי ציור על ידי פול Volmar (1832-1906) בברן. משנת 1883 הוא היה תלמידו של פריץ שיידר (1846-1907) בבאזל, שם הכיר את יצירותיהם של הנס הולביין הצעיר וארנולד בקלין. בשנת 1886 הוא הלך Akademie der Bildenden Künste במינכן, העברת בשנת 1887 לבית הספר לציור של סיימון הולוסי.
מקס בורי - דיוקן של אדוארד ואלט מקס בורי - דיוקן של ג'ובאני ג'אקומטי
לאחר שראה את יצירותיהם של האימפרסיוניסטים הצרפתים שהוצגו במינכן, הוא עבר לאקדמיית חוליאן בפריז בשנת 1889. הוא עשה כמה מסעות לאלג'יריה, הולנד, בלגיה ואנגליה, ובשנת 1893 חזר למינכן כדי ללמוד אצל אלברט פון קלר. בשנת 1898 הוא התיישב בשווייץ, חי לראשונה בלוצרן, ואחר כך מ- 1903 בברינץ, ליד אינטרלאקן.

בסביבות 1900, שהושפעו מציוריו של פרדיננד הודלר, עבר בורי מתמונות הז'אנר המוקדמות שלו, שהיו בגוונים ורודים של ורוד בסגנון קלר והולוסי, כדי להשיג סגנון אישי שהביא לו פופולריות רבה. הוא הקים את המוניטין שלו עם פוליטיקאים הכפר (1904; באזל, קסטמוס.). הוא צייר בעיקר את הנוף ואת האנשים של ברנס אוברלנד, המתאר לעתים קרובות דמויות בודדות וקבוצות מול קירות פנימיים חשופים בסצנות יומיומיות מציאותיות. יכולת ההבעה של הקומפוזיציות מושגת על ידי קווי מתאר ברורים ומשטחים חזקים ומובחנים בבירור בצבעים מקומיים. יצירות בורי הן פופוליסטיות יותר מאשר אינטלקטואליות, והן נמנעות מהקבלה קפדנית של הודלר ותוכן סימבוליסטי.| © אוניברסיטת אוקספורד






























Buri, Max Alfred - Pittore, nato il 24 luglio 1868 a Burgdorf (קנטונה די ברנה), מורטו איל 21 מאגיו 1915 א אינטרלאקן. Studiò ב פרימו טמפו un ב Basilea קון פ שיידר, passu quindi all'Accademia מונקו, דואר ב seguito (1887-89) נילו סטודיו, dell'ungherese סימון Hollósy. Dopo aver lavorato a parigi nell'accademia Julian col Bouguereau e J. Lefebrere, nel 1893 divenne a מונקו allievo del suo compaesano A. Keller. Nel 1898 tornò in Svizzera e, fissatosi a brienza nel 1903, vi rimase sino alla morte eseguendo una serie di opere che lo resero con F. Hodler il ppu alto rappresentante della pittura svizzera agl'inizî del sec. XX. Conscio di questo, egli distrusse quasi tutti i quadri giovanili, così che la suol evoluzione si può seguire soltanto dal 1900 in poi. Il primo successo gli fu procurato nel 1904 dal dipinto Die Dorf-politiker, a cui fece seguito il riconoscimento della sua alla IX esposizione internazionale di Monaco con Nach einem Begräbnis בברינץ.
Otimo successo ebbe il B. all'esposizione di Roma (1911) קון Die Alten che ottenne il premio דל Governo; אל סלוני דל 1912 a nuchâtel e nel 1913 all'esposizione internazionale a מונאקו. Alternò la pittura di paese e di fiori col ritratto e con le caratteristiche figure dei contadini e delle contadine bernesi, dando alle sue tele semper un valore decorativo. לה לנדסנה דלה פורמה facilita la compensione delle sue tele ne ne rende più אינטרה l'espressione. Nella sua tavolozza vivacissima prevalgono i turchini luminosi ניגודיות.
L'intima amicizia con il il Hodler ebbe grande importanza per la sua attività, e la sue opere intorno al 1905 rivelano una certa subtità e semplicità nella composizione, dovute appunto all'influenza di questi. Presto però il B. ritrovò la sua maniera, nété mai di elevare la monumentalità delle sue creazioni col simionismo o con i deli composizioni secondi le leggi del comparismo e della simmetria, proprî del Hodler. Quegli effetti di forza e di convinzione che vivono nei suii quadri sono dovuti alla sicurezza con cui il B. seppe esprimere con una semplice נוסחה artistica la sola apparenza materiale delle cose.
לחץ כדי לראות עוד תמונות Ricordiamo ancora fra le sue opere più notevoli: Winterlandschafl (מוסאו די גינברה); Fanciulla bionda (מוסאו די לוצרנה, 1913); אוטוריטראטו (Museo di Zurigo, 1913); קונטדינו די ברינזה (שם.). | פול גאנז © Treccani Enciclopedia Italiana

Pin
Send
Share
Send
Send